עבירת הלבנת הון
עבירת הלבנת הון הינה ביצוע פעולה בכסף או ברכוש שמקורו בעבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהותם של בעלי הזכויות בו או את מיקומו, את תנועותיו ולהטמיעו ברכוש חוקי ולגיטימי.
חוק איסור הלבנת הון נחקק במדינת ישראל בשנת 2000 במטרה להילחם במאבק הבינלאומי בהלבנת הון, במימון טרור ובפשיעה המאורגנת תוך פגיעה ברווחים ובכספים של העבריינים ולמנוע מהם להמשיך ולהשתמש בו, אולם עד מהרה, השימוש בחוק הפך לשכיח מאוד וכיום הוא מתווסף, כמעט באופן אוטומטי, לתיקי חקר רבים בהם קיים חשד לביצוע עבירה כלכלית כלשהי הנחשבת כפעולה ברכוש אסור, ובכללן עבירות מרמה והונאה, עבירות מס, שוחד ועוד. החשודים בעבירות על חוק איסור הלבנת הון אינם בעלי פרופיל מסוים, שכן האכיפה ננקטת גם כלפי האדם מן הישוב, בעלי עסקים, בעלי מקצועות חופשיים ואנשים פרטיים מן המגזר הפרטי והציבורי.
בצידו של חוק איסור הלבנת הון ענישה מחמירה שיכולה להגיע עד ל-10 שנות מאסר (בנוסף לענישה המוטלת בגין ביצוע עבירת המקור שממנה הופק הרכוש שמקורו בעבירה) וחילוט רכוש בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה.
תפיסה זמנית וחילוט רכוש לפי חוק איסור הלבנת הון
חוק איסור הלבנת הון מעניק לרשויות האכיפה כלי רב עוצמה להתמודד עם הפשיעה הכלכלית – תפיסה וחילוט רכוש.
כאשר קיים חשד לביצוע עבירות הלבנת הון, קמה האפשרות לתפיסה זמנית של רכושו של החשוד, לרבות חשבונות הבנק, נכסי מקרקעין, רכבים, תכשיטים וחפצי אומנות, מניות וזכויות הן ברמה האישית והן ברמה התאגידית, עד לכדי הפסקת הפעילות הכלכלית של החשודים, עוד בטרם הורשעו ועומדת להם חזקת החפות.
מטרת התפיסה לשמר את מצבת נכסיו של החשוד ולמנוע הברחתם וזאת על מנת להבטיח את אפשרות החילוט העתידית ככל שיורשע בסוף ההליך המשפטי.
תפיסת הרכוש תהיה בשווי היקף העבירה הנטען, כך שלא נדרש להוכיח כי הרכוש שלגביו מבוקש החילוט קשור באופן ישיר לביצוע העבירה. ניתן לתפוס רכוש לגיטימי וחוקי לחלוטין גם של החשוד וגם של צדדים שלישיים שהחשוד מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו צד שלישי – ללא תמורה.
הליכי תפיסה וחילוט מכוח חוק איסור הלבנת הון הם דרקוניים ופוגעים פגיעה אנושה בחשודים ובבני משפחתם, ביכולתם ובהתנהלותם הכלכלית השוטפת וביכולתם לשכור ייצוג משפטי ראוי כנגד החשדות או האישומים המוטחים בהם.
חקירה בתיקי הלבנת הון רחבי היקף, או בעלי מורכבות נמשכת לעיתים תקופה ארוכה, עד כדי מספר שנים. משכך תפיסת הרכוש באופן זמני עשויה להימשך תקופה ארוכה, כאשר ברור מאליו שככל שהתקופה מתארכת, אזי הפגיעה בחשוד ובזכות הקניין קשה אף יותר. לפיכך, על המדינה להציג תשתית ראייתית על פיה ניתן יהיה לקבוע אם אמצעי התפיסה הינו מידתי ואם יש הצדקה להמשך התפיסה.
אין חובה להשלים עם התפיסה הדרקונית והסנקציות המוטלות בתיקים אלה. ככל שנחקרתם בחשד לביצוע עבירת הלבנת הון ורכושכם נתפס, ולו בחלקו, מומלץ לפנות ללא דיחוי לעורך דין הלבנת הון לצורך פניה למשטרה והגשת בקשה מתאימה לבית המשפט. בית המשפט יבחן במסגרת דיון בבקשה, בין השאר, אם קיים פוטנציאל חילוט וככל שכן אם קיימת חלופת תפיסה כך שניתן יהיה להבטיח את מימוש תכלית החילוט בעתיד תוך פגיעה פחותה בקניינו של החשוד.
עו"ד הלבנת הון הבקיא בחוק ובפסיקה שנוצרה, עשוי להביא לתוצאות מוצלחות בהליכי שחרור התפוסים.
חילוט רכוש לפי חוק איסור הלבנת הון
סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון עוסק בחילוט רכוש לאחר הרשעה בפלילים.
הסעיף קובע כי אם הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 3 או 4 לחוק, יורה בית המשפט, בנוסף לכל עונש, על חילוט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של אותו רכוש שנעברה בו העבירה, או ששימש או אפשר את ביצועה של העבירה או שיועד לכך, או שמדובר ברכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע העבירה, כשכר על העבירה או שיועד לכך.
רכושו של הנידון – כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון וזאת בכדי לאפשר חילוט במצבים בהם הרכוש הועבר לצד ג' לאחר ביצוע העבירה.
מטרות החילוט למנוע מצב בו חוטא ייצא נשכר מעצם ביצוע העבירות, לשלול את התמריץ לביצוע עבירות ולהרתיע, כמו גם להוצאת בלעו של גזלן מפיו.
התוצאה בסופו של הליך החילוט הינה שלילת הזכויות ברכוש התפוס והעברתם לטובת המדינה. משכך, לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש, אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו, ולמי שטוען לזכות ברכוש הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
פנייה לעורך דין הלבנת הון
במידה ונחקרת בחשד לביצוע עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון; רכושך נתפס או רכושם של צדדים שלישיים הקשורים אליך; הוגש נגדך כתב אישום המייחס לך עבירת הלבנת הון – חשוב שתתייעץ עם עורך דין הלבנת הון הבקיא בחוק ובפסיקה הרלוונטית, שיבחן את חוקיות התפיסה, היקפה וידע לשכנע את בית המשפט כי אין בסיס לחשד לפיה בוצעה עבירות הלבנת הון וכי יש מקום להימנע משימוש בהוראות החוק.
עורך דין יוסי חמצני
עו"ד יוסי חמצני בעל ניסיון רב בייצוג חשודים ונאשמים בביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ומייצג בתיקים מורכבים ובהיקפים משמעותיים.
עו"ד הלבנת הון יוסי חמצני עוסק רבות בהגשת בקשות לביטול צווים ושחרור תפוסים לרבות, חשבונות בנק, נכסי מקרקעין, רכבים, כסף מזומן, בין השאר, באמצעות פנייה למשטרת ישראל ורשות המסים, במקביל להגשת בקשה מתאימה וייצוג בבית המשפט ובעל הצלחות רבות בניהול הליכי חילוט ושחרור תפוסים.
בנוסף, מייצג בהליכי חילוט לאחר הרשעה בפלילים, ייצוג וליווי טוענים לזכות ברכוש, ייצוג במסגרת ועדה להטלת עיצום כספי או הליכי ערעור על עיצום כספי.
