בשנים האחרונות מדינת ישראל משמשת כחלק בלתי נפרד מהמאבק הבינלאומי בפשיעה חמורה ומניעת המימון של ארגוני פשיעה וטרור.
אחד הכלים המרכזיים במאבק זה הוא חוק איסור הלבנת הון, שנחקק בשנת 2000, אשר מטרתו היא פגיעה במקורות המימון הבלתי חוקיים של גורמים עברייניים באמצעות פיקוח הדוק על פעילות פיננסית חשודה.
עבירות הלבנת הון מוגדרות כפעולות המבוצעות בנכסים שמקורם בעבירה, מתוך כוונה להסתיר את מקורם או את זהות בעליהם. פעמים רבות פעולות אלו מבוצעות דרך המערכת הבנקאית הלגיטימית או באמצעות ערבוב נכסים חוקיים עם נכסים שמקורם בפשיעה, תוך יצירת מסך עשן שמקשה על איתור הכספים הבלתי חוקיים.
חובת הדיווח על הכנסה / הוצאה של כספים מישראל
אחד מדפוסי הפעולה הנפוצים להלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעברי גבול. בהתאם לכך, קבעה מדינת ישראל חובת דיווח על כל הכנסה או הוצאה של כספים לישראל וממנה.
סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון מחייב כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה לדווח אם הוא נושא עמו סכום של 50,000 שקלים ומעלה במזומן, בהמחאות בנקאיות, בהמחאות נוסעים, בשטרות סחירים או בכרטיסי תשלום נטענים.
במעברי גבול יבשתיים, כגון מעבר ארז, מעבר רפיח ומעבר טאבה, סכום הדיווח עומד על 12,000 שקלים ומעלה, ואילו במעבר אלנבי הסכום המחייב דיווח הוא 2,000 דינר.
על אכיפת חובת הדיווח אמון מנהל המכס ברשות המסים.
הפרת חובת הדיווח על הכנסה או הוצאה של כספים
הפרת חובת הדיווח עלולה לגרור סנקציות הן במישור הפלילי והן במישור המנהלי, בהתאם לחומרת ההפרה ונסיבותיה. במקרים חמורים, בהם בוצעו פעולות ברכוש אסור במטרה להסתיר את מקורו או זהות בעליו, חל סעיף 3 לחוק, הקובע עונש מאסר של עד עשר שנים, לצד חילוט רכוש בשווי הסכומים שהיו מעורבים בעבירה.
אכיפה במישור הפלילי
במקרים של הפרת חובת דיווח על הכנסת כספים או הוצאתם מהארץ, אך ללא הוכחת כוונה פלילית חמורה, חל סעיף 10 לחוק, הקובע עונש מאסר של עד שישה חודשים או קנס כספי הגבוה מבין שניים: הסכום הקבוע בחוק העונשין או פי עשרה מהסכום שלא דווח עליו.
אכיפה במישור המנהלי
במקרים בהם ההפרה אינה חמורה דיה כדי להצדיק העמדה לדין פלילי, רשאית הוועדה להטלת עיצום כספי להטיל קנס מנהלי על מפר הדיווח. מטרת ההליך המנהלי היא לאפשר ענישה מהירה ויעילה ללא הרשעה פלילית. הוועדה מוסמכת להטיל עיצום כספי בסכום המינימלי של מחצית הקנס הקבוע בחוק העונשין (226,000 שקלים) ועד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, כאשר במקרים חריגים ניתן לסטות מסכום זה בהתאם לנסיבות.
בוועדה להטלת עיצום כספי חברים נציגים ממנהל המכס, מחלקת החקירות ברשות המסים, הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומזכירות הוועדה. הוועדה מחויבת לדון במקרה בתוך עשרה ימים ממועד תפיסת הכספים, תוך בחינת קריטריונים שונים כמו האם מדובר בעבירה ראשונה או חוזרת, היקף ההפרה, מודעות המפר לחוק, שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות ועוד. מפרי החוק רשאים להופיע בפני הוועדה ולשטוח את טענותיהם, בעצמם או באמצעות עורך דין.
במקרה של קבלת החלטה להטיל עיצום כספי, תישלח למפר החוק דרישת תשלום, אשר יש להסדיר בתוך 30 ימים. כמו כן, עומדת בפניו הזכות להגיש ערעור לבית משפט השלום באזור שבו פועלת הוועדה.
במקרה של חקירה בגין עבירות על חוק איסור הלבנת הון, עבירות מכס, הפרת חובת דיווח או זימון להופעה בפני הוועדה להטלת עיצום כספי, מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בתחום.
עורך דין הלבנת הון
עו"ד הלבנת הון יוסי חמצני, בעל ניסיון רב בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות כלכליות, עבירות מע"מ ובהלבנת הון, מספק ללקוחותיו ליווי מקצועי הן במסגרת ההליכים הפליליים והן בהליכים המנהליים. הוא מייצג בהצלחה מרובה בתיקים מורכבים ובהיקפים משמעותיים, לרבות בהליכים מול הוועדה להטלת עיצום כספי ובהליכי ערעור על החלטותיה.
