נותני שירותים פיננסיים (נש"פים) הינם חברות ויחידים העוסקים בהמרות מטבע, ניכיון שיקים, מכירה או פדיון של המחאות נוסעים וכד'.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) הוא החוק המרכזי בהסדרת מעמדם של נותני השירותים הפיננסים בישראל. חוק זה עוסק ביצירת רגולציה פיננסית שייעודה לפקח על שוק השירותים הפיננסיים, ובכללם נותני שירותים פיננסיים שלא היו נתונים בחלקם תחת פיקוח ואסדרה עובר לחקיקת חוק זה, באופן שציבור מקבלי השירותים יוכל לדעת כי הינם מנוהלים באופן מסודר ועל ידי גורמים שראויים לניהולם.
הגוף המטפל בנותני שירותי מטבע ונותני שירותים פיננסיים מוסדרים ומפקח עליהם הוא יחידת נותני שירותי מטבע באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. תפקיד הרשות הוא לשמש כרגולטור עם אחריות פיקוחית בתחומים שאינם היו מוסדרים כלל או מוסדרים באופן חלקי וחסר בענף הפיננסי במדינת ישראל.
חוק הפיקוח נועד, בין השאר, למנוע הלבנת הון בה מוטמע רכוש שמקורו בביצוע עבירה בתוך המערכת הפיננסית הלגיטימית, כדי שיהיה ניתן להשתמש בו ללא חשש מרשויות האכיפה. הלבנת ההון מתבצעת במרבית המקרים על ידי נותני שירותי מטבע במגוון דרכים שנועדו להסוות את מקור הכסף הכוללות העברות כספים מחוץ למערכת הבנקאית, המרות מטבע וניכיון שיקים.
עד לכניסתו של חוק הפיקוח לתוקף, האסדרה של נותני שירותי מטבע הייתה מעוגנת בחוק איסור הלבנת הון, ומכוחו פורסם צו איסור הלבנת הון. לאחר כניסת חוק הפיקוח לתוקף, ההגדרה של שירות בנכס פיננסי כללה גם את המונח שירותי מטבע ואת נותני שירותי המטבע, כפי שהוגדר בחוק איסור הלבנת הון וכללה את כל הפעולות והשירותים הנעשים בנכסים פיננסיים דרך עיסוק, שאין בהם מתן אשראי.
הליך הרישום וקבלת הרישיון הינו הליך קפדני ומורכב הכרוך בהגשת בקשה לקבלת רישיון למחלקת הרישום ביחידת נותני שירותי מטבע/אשראי/פיננסי במשרד האוצר. במסגרת בקשת הרישום נדרש לצרף מסמכים רבים אשר מיועדים להוכיח את הרקע האישי של מבקש הרישיון, וכשמדובר בחברה גם של בעלי השליטה ונושאי המשרה בה ובכללם: קורות חיים, הצהרת הון, היעדר חבות מס, אישור רואה חשבון, תעודת התאגדות, דוחות כספיים שנתיים, אישור מורשה חתימה, ועוד. כמו כן ייבחנו היבטים שונים של מבקש הרישיון, בין השאר, הון עצמי ומקורות מימון, עבר פלילי וקיומם של תיקי חקירה התלויים ועומדים כנגדו.
לאחר הרישום וקבלת הרישיון, עוסקים הנותנים שירותים פיננסיים יופיעו במאגר נותני שירותי מטבע. עיסוק ללא רישיון – מהווה עבירה על חוק איסור הלבנת הון.
על פי החוק, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון רשאי שלא להעניק רישיון למי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור ומשפטו טרם הסתיים בפסק דין סופי.
בנוסף, החוק מאפשר לממונה להתחשב גם בנסיבות אחרות שלהנחת דעתו מטילות דופי ביושרו וביושרתו של מבקש הרישיון. באמצעות סעיף כללי זה, הממונה מסתמך גם על מידע מודיעיני חסוי שמתקבל ממשטרת ישראל. בשנים האחרונות, מסרב הממונה להעניק רישיון לנש"פים רבים בטענה שמידע מודיעיני חסוי קושר אותם לביצוע עבירות של הלבנת הון. משטרת ישראל לא חושפת את המקורות המודיעיניים, השיטות והאמצעים, ומתירה לראות פרפראזה דלה ועלומה בה מופיע כי ברשות משטרת ישראל מידע חסוי הקושר את מבקש הרישיון למעורבות בביצוע עבירות הלבנת הון. על כן, המלצת משטרת ישראל שלילית.
ככל שיש לממונה ספק משמעותי בנוגע לכשרותו של מבקש הרישיון להפעיל עסק של מתן שירותים פיננסיים, וככל שהבקשה לקבלת רישיון אינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק, ובתוך כך באמות המידה הקבועות בחוזר יושר ויושרה, עשוי הממונה לדחות את הבקשה לרישיון. בטרם מתן החלטה רשאי מבקש הרישיון להעלות טיעונים בכתב. לאחר העלאת טיעונים בכתב וככל שהממונה דוחה את הבקשה ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי.
עו"ד יוסי חמצני בעל ניסיון ומוניטין רב בייצוג נותני שירותים פיננסיים הן בהליך השימוע והן בייצוג בבתי המשפט.
כמו גם, מייצג חשודים ונאשמים בעבירות כלכליות בתיקים מורכבים ובהיקפים גדולים ובכללם עבירות מס והלבנת הון.
