פקודת מס הכנסה קובעת כי מס הכנסה יוטל על כל מקורות ההכנסה אותם מפיק תושב ישראל ובהם שכר עבודה, שכר ממשלח יד, ריבית, דיבידנד, מכירת נכסים, הכנסה משכירות ועוד. בנוסף, הפקודה קובעת גם את אמצעי האכיפה כנגד נישומים המפרים את הוראותיה ומעניקה לרשות המסים כלי אכיפה במישור האזרחי שעיקרו גביית מס, לרבות קנסות, וכן כלי אכיפה במישור הפלילי.
הליכים אזרחיים מול מס הכנסה עלולים להוביל את הנישום לחבות מס בעלת השלכות כספיות משמעותיות. כאן עולה חשיבותו של עורך דין מס הכנסה המתמחה בסוגיות ובהליכי מס אזרחיים אשר יכול לסייע בצמצום החשיפה האזרחית במס.
ההליך האזרחי במס הכנסה כולל ייצוג נישומים בכל הקשור בהליכי השומה, החל משלב ההשגה על השומה, דיוני שומה במשרדי פקיד השומה ובמידת הצורך הגשת הערעור על השומה לבית המשפט המחוזי.
נישום מגיש לפקיד השומה הצהרה על הכנסותיו ו/או רווחים מכל מקור שהוא. פקיד השומה בודק את השומה ויכול לקבל את שומת הנישום.
אם נתקבלה השומה של הנישום, ההליך סופי. אם לא נתקבלה השומה של הנישום, רשאי פקיד השומה לקבוע שומה לפי מיטב השפיטה.
שומה לפי מיטב שפיטה, כשמה כן היא, שומה הנקבעת לפי מיטב שפיטתו של פקיד השומה במנותק מנתוני העסק ודיווחיו, הנתמכת בנתונים, בהערכות וסטטיסטיקה ענפית שנמצאת בידי פקיד השומה ולא בהתאם להכנסות בפועל, דבר שעשוי לגרום במקרים מסוימים לתשלום מס מוגדל.
נישום החולק על השומה שנקבעה על ידי פקיד השומה רשאי להגיש השגה על השומה.
פקודת מס הכנסה מאפשרת לנישום להגיש השגה על שומה לפי מיטב השפיטה שנקבעה באופן חד צדדי ולא בהסכמה עם הנישום, וזאת ככל שקיים פער בין נתוני ההכנסות של נישום לבין שומת המס שנקבעה על ידי רשות המיסים.
השגה על השומה תוגש תוך 30 יום מיום המצאת הודעת השומה. על ההשגה להיות מפורטת ומנומקת, מגובה באסמכתאות, תוך הפניה להוראות הדין ופסיקה ובה יצוין מדוע השומה שנקבעה על ידי פקיד השומה גבוהה ולא נכונה. ההשגה תידון בפני מפקח אחר של פקיד השומה שרשאי לבחון את תיק השומה מחדש, יכול להמשיך באותו מסלול ואף רשאי לנקוט בתחשיבים אחרים. בסיומו של הדיון בהשגה, בין אם פקיד השומה מקבל את השגת השומה ובין אם הוא משאיר את השומה כפי שנקבעה, מתקבלת החלטת פקיד השומה בהשגה הקובעת את חבות המס שיש לשלם. ההחלטה בהשגה צריכה להיות מנומקת ועליה להתייחס בצורה מפורשת לכל טענה שנטענה בהשגה. נישום רשאי לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.
אחת מהחובות המוטלות על כל עסק היא ניהול פנקסי חשבונות בהתאם להוראות הדין.
פנקסי החשבונות אמורים לתעד את מלוא ההכנסות וההוצאות בעסק, ובכל שנה יש להגיש דוחות למס הכנסה על בסיס תיעוד זה.
בשל החשיבות הרבה לניהול ספרים בהתאם להוראות, והקלות שבה ניתן להעלים הכנסות ולהתחמק מתשלום מס, פועלת רשות המסים כדי להגביר את האכיפה בתחום זה.
רשות המיסים מבצעת ביקורות מס בבתי עסק תוך בדיקה האם מלוא ההכנסה או התקבולים נרשמו בספרים והאם קיימים בהם ליקויים מהותיים שאינם מאפשרים לבחון את מחזור הכספים האמיתי בעסק ואת פעילותו השוטפת. סטייה מהוראות ניהול פנקסים עשויה להביא לפסילת ספרים.
פסילת ספרים גוררת עמה סנקציות כלכליות שונות בשל השלכותיה. פקיד השומה רשאי לבצע חישוב מחדש כאשר במרבית המקרים תצא לבעל העסק שומת מס חדשה וגבוהה יותר, שיעור מס התחלתי גבוה בגין הכנסה מיגיעה אישית, אי התרת הוצאות שונות, אי הכרה בקיזוז הפסדים וכיו"ב.
על החלטת פסילת ספרים, שכאמור בעלת השלכות כלכליות משמעותיות, הן לסכומי המס שהנישום נדרש לשלם והן לסנקציות שיוטלו על מהלך העסקים הרגיל של העסק, רשאי נישום לערער לבית המשפט המחוזי.
נטל ההוכחה במקרה של פסילת ספרים מוטל על הנישום המבקש לערער על שומת מס ועליו להוכיח כי ספריו משקפים נכונה את הרישום החשבונאי ודיווחיו לרשויות המס – אמת.
הסמכות לגביית מס במקרים מיוחדים נתונה לפקיד השומה מכוח סעיף 194 לפקודת מס הכנסה
הסעיף מאפשר לפקיד השומה גביית מס מנישום תוך ביצוע הליכי עיקול וגביית מס שנוי במחלוקת. פקיד השומה רשאי להשתמש בסמכותו אם הייתה לו "סיבה לחשוש, כי המס על הכנסה פלונית לא ייגבה משום שיש בדעתו של אדם פלוני לצאת מהארץ, או מחמת סיבה אחרת…". חשש כזה עולה בעת מימוש נכסי הנישום או חיסול עסקיו, מתן מתנות יקרות ערך, העברת נכסים לבני משפחה, פשיטת רגל, חידוש דרכון או במקרים בהם נישום אינו משלם את חובותיו במשך תקופה ממושכת ויש חשש כי הינו מתכנן לעשות את אחד מהמעשים לעיל או שהוא מצהיר כי אין ביכולתו או בכוונתו לשלם את המס.
במקרה של הוצאת שומה לפי סעיף 194, גם אם מדובר בשומה מופרכת ומופרזת, לא מתקיים דיון בפני פקיד השומה ולא מתאפשר לנישום להתמודד כנגד אותה החלטה, וגביית המס תהיה לפי החלטה שנקבעת על ידי פקיד השומה ומיד עם מסירת ההודעה. במידה שהנישום לא שילם את המס לאלתר או נמנע מהפקדת ערובה, רשאי בית המשפט המחוזי, על פי בקשת פקיד השומה, להורות על עיכוב יציאתו של הנישום מהארץ או לחילופין להטיל עיקול על רכושו ונכסיו במעמד צד אחד. נישום יוכל להשיג על השומה שהוצאה לו בפני פקיד השומה ולערער בפני בית המשפט המחוזי על החלטת פקיד השומה בנוגע להשגתו, רק אם שילם את המס או הפקיד ערובה להבטחת התשלום.
השימוש בסעיף נותן לפקיד השומה יתרון בלתי הוגן ומביא לא פעם למצב בו הנישום נותר ללא כל וזאת בטרם הוכחה חבותו במס. תפיסת רכוש של הנישום והטלת עיקולים על נכסיו וחשבונות הבנק שלו במעמד צד אחד מנחיתה על הנישום מכה כלכלית אנושה ללא מתן אפשרות להתגונן כראוי.
מקצועיותם ומומחיותם של רואי חשבון ויועצי מס אינה מוטלת בספק, אולם לעורכי הדין יש יתרון עצום ככל שהדברים נוגעים למידע ומסמכים שמועברים על ידי העוסק.
יחד עם זאת, יש השואלים, ובצדק, מדוע לפנות דווקא לעורך דין ולא לרואה חשבון או יועץ מס בכל הנוגע להתנהלות מול מס הכנסה, בפרט כאשר הם כבר משלמים לרואה חשבון / יועץ מס שמייצג אותם בשגרה מול שלטונות המס.
התשובה לכך הינה שישנם מצבים שבהם רשות המסים מבצעת פעולות מסוימות כגון ביקורת פתע בעסק ומציאת ליקויים, הוצאת חיוב מס לנישום או הזמנת נישום לחקירה פלילית. כל המצבים הללו מחייבים ייצוג משפטי מקצועי מעורך דין מומחה אשר ישמור על הזכויות המשפטיות של העוסק מול מס הכנסה הן בהיבט האזרחי והן בהיבט הפלילי.
בנוסף, לעורך דין מס הכנסה בשונה מרואה חשבון / יועץ מס – חל חיסיון מוחלט ותחולתו מתפרשת על ידיעות, אמרות ומסמכים שהוחלפו בין עו"ד לבין הלקוח שלו במסגרת הטיפול המשפטי.
עו"ד חמצני מתמחה בליווי וייצוג יחידים וחברות בסוגיות מיסוי אזרחי מול שלטונות מס הכנסה והפרקליטות האזרחית ובעל ניסיון רב בייצוג נישומים מול פקיד השומה ובערעורי מס בבית המשפט המחוזי.
