הלבנת הון היא ביצוע פעולה בכסף או ברכוש שמקורו בעבירה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהותם של בעלי הזכויות בו או את מיקומו, את תנועותיו ולהטמיעו ברכוש חוקי ולגיטימי.
הלבנת ההון כרוכה לרוב בטשטוש עקבות וטשטוש זהויות של הנהנים האמיתיים מן ההלבנה ומביצוע עבירת המקור. לעתים קרובות עבירות הלבנת הון מתבצעות על דרך של ערבוב, זיהוי וחלוקה מחדש של כספים ממקורות שונים ובאמצעותם רכישה של נכסים חדשים, בהם נדל"ן, רכבי יוקרה, תכשיטים, חפצי אומנות ועוד.
לעיתים הלבנת ההון מתבצעת בהעברות או הפקדות כספים בפעימות קטנות יותר כדי להימנע ממשיכת תשומת לב. אלמנט מרכזי בהלבנת ההון הוא בהיותם של העבירה והרווח שהופק ממנה בלתי מדווח לרשויות השונות, בראשן רשויות המס.
עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון מפורטות בתוספת הראשונה לחוק והינן, בין השאר, עבירות של סחר בסמים ובנשק, עבירות למעשי זנות, הימורים, עבירות שוחד ומרמה, עבירות זיוף, עבירות ניירות ערך, עבירות של הברחת טובין, עבירות של הוצאה וקיזוז חשבוניות פיקטיביות, עבירות של התחמקות מתשלום מס לפי פקודת מס הכנסה ועוד.
איסור הלבנת הון מהווה חלק מתפיסת האכיפה הכלכלית, המבוססת על ההבנה שלפיה ההון הוא "צינור חמצן" לכל פעילות פיננסית שאינה חוקית, בין אם מדובר בארגוני פשיעה ובין אם מדובר באנשים מן הישוב.
חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000, כאשר תכלית החוק הינה מאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת "דרך הכיס". ואכן, בתחילה, חוקק החוק בישראל במטרה להילחם בארגוני הפשיעה ובעבירות פשע חמור, אולם עד מהרה, השימוש בחוק הפך לשכיח מאוד והוא מתווסף, כמעט באופן אוטומטי, לתיקי חקר רבים בהם קיים חשד לביצוע עבירה כלכלית כלשהי הנחשבת כפעולה ברכוש אסור, כגון עבירות גניבה, מרמה, הונאה, עבירות מס, שוחד ועוד. לכן, החשודים בעבירות על חוק איסור הלבנת הון אינם בעלי פרופיל מסוים, שכן האכיפה בנושא מיושמת גם כלפי האדם מן הישוב, בעלי עסקים, מנהלים, בעלי מקצועות חופשיים ואנשים פרטיים מן המגזר הפרטי והציבורי.
עקרונות החוק הינן מניעת איסור הלבנת הון על ידי בנקים, נותני שירותי מטבע, בתי השקעות וחברי בורסה, באמצעות זיהוי דיווח ובקרה שוטפת על מנת להקשות על מלביני הון להטמיע כספי עבירה במערכת הפיננסית הלגיטימית ולנצל אותה לצרכי פעילותם, לצד ענישה מחמירה שנעה בין 5 ל-10 שנות מאסר (בנוסף לענישה המוטלת בגין ביצוע עבירת מקור שממנה הופק הרכוש שמקורו בעבירה) וחילוט רכוש בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה. החילוט אינו מהווה תחליף לעונש אלא מוטל בנוסף.
בשנת 2016 במסגרת תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון, הוכנסו עבירות המס המהותיות שנעברו מתוך כוונה להשתמט מתשלום מס כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון ובכללן קיזוז והפצת חשבוניות מס פיקטיביות בהתאם להוראת סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף, אי דיווח על הכנסות בכוונה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בהתאם לסעיף 220 לפקודת מס הכנסה והברחת טובין בהתאם להוראות סעיפים 211 ו- 212 לפקודת המכס.
חוק איסור הלבנת הון העניק לרשויות האכיפה כלי רב עוצמה להתמודד עם הפשיעה הכלכלית והוא כלי התפיסה והחילוט.
כאשר קיים חשד לביצוע עבירות הלבנת הון, קמה האפשרות לתפיסה זמנית של רכושו של החשוד, לרבות חשבונות הבנק, מקרקעין, רכבים, תכשיטים וחפצי אומנות, מניות וזכויות הן ברמה האישית והן ברמה התאגידית, עד לכדי הפסקת הפעילות הכלכלית של החשודים, עוד בטרם הורשעו.
מטרת התפיסה לשמר את מצבת נכסיו של החשוד ולמנוע הברחתם וזאת על מנת להבטיח את אפשרות החילוט העתידית ככל שיורשע בסוף ההליך המשפטי.
תפיסת הרכוש תהיה בשווי היקף העבירה כך שלא נדרש להוכיח כי הרכוש שלגביו מבוקש החילוט קשור באופן ישיר לביצוע העבירה. ניתן לתפוס רכוש לגיטימי וחוקי לחלוטין גם של החשוד וגם של צדדים שלישיים שהחשוד מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו צד שלישי – ללא תמורה.
הליכי תפיסה וחילוט מכוח חוק איסור הלבנת הון הם דרקוניים ועוררו במהלך השנים ביקורת רבה מצד סניגורים העוסקים בתחום, בעיקר בשלב התפיסה הזמנית.
תפיסת הרכוש באופן זמני עשויה להיות למשך תקופה ארוכה, כאשר ברור מאליו שככל שהתקופה מתארכת הפגיעה בחשוד ובזכות הקניין היא קשה יותר. לפיכך, הכלל הוא שעל המדינה להציג תשתית ראייתית מספקת, על פיה ניתן יהיה לקבוע אם אמצעי התפיסה הינו מידתי ואם יש הצדקה להמשך התפיסה.
אין חובה להשלים עם התפיסה הדרקונית והסנקציות המוטלות בתיקים אלה ומומלץ לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול צווים והשבת תפוסים.
עורכי דין הבקיאים בהלבנת הון ובפסיקה שנוצרה, עשויים להביא לתוצאות מוצלחות בהליכי שחרור התפוסים.
במידה ונחקרת בחשד לביצוע עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון; רכושך נתפס או רכושם של צדדים שלישיים הקשורים אליך; הוגש נגדך כתב אישום – חשוב שתתייעץ עם עורך דין מומחה בהלבנת הון הבקיא בחוק ובפסיקה הרלוונטית, שיבחן את חוקיות התפיסה, היקפה וידע לשכנע את בית המשפט כי אין בסיס לחשד לפיה בוצעה עבירות הלבנת הון וכי יש מקום להימנע משימוש בהוראות החוק.
עו"ד יוסי חמצני בעל ניסיון רב בייצוג חשודים ונאשמים בביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ומייצג בתיקים מורכבים ובהיקפים משמעותיים.
עו"ד חמצני עוסק רבות בהגשת בקשות לביטול צווים ושחרור תפוסים לרבות, חשבונות בנק, נכסי מקרקעין, רכבים, כסף מזומן, בין השאר, באמצעות פנייה למשטרת ישראל ורשות המסים, במקביל להגשת בקשה מתאימה וייצוג בבית המשפט.
בנוסף, מייצג בהליכי חילוט לאחר הרשעה בפלילים, ייצוג וליווי טוענים לזכות ברכוש, ייצוג במסגרת ועדה להטלת עיצום כספי או הליכי ערעור על עיצום כספי.
