רשויות המס והרשות לאיסור הלבנת הון בישראל ובעולם, בראשם ארה"ב ומדינות אירופה, משקיעות מאמצים רבים בתופעת התחמקות מתשלום מסים, הלבנת הון ומלחמה בהון השחור תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים, שיתופי פעולה וחילופי מידע בין המדינות בכדי לאתר נכסים וכספים של אזרחיהן, ובכדי לבחון האם אלה מוחזקים ומדווחים כדין לרשויות של אותה מדינה.
במדינת ישראל בדומה למרבית מדינות העולם, אין איסור על אדם להחזיק חשבונות בנק בחו"ל ובמדינות המשמשות כמקלט מס (OFF SHORE) או להחזיק חשבונות נאמנות ברחבי העולם. אך בשל אופיים של אותם חשבונות, הרשויות נוטות להאמין כי בדיקת החשבונות האמורים תביא לגילוי כספים שחמקו מרשויות המס של אותן מדינות.
פקודת מס הכנסה קובעת כי אי דיווח על נכסים, הכנסות והחזקה של חשבונות בנק בחו”ל החייבים בדיווח, מהווה עבירה שיכולה להוביל לחקירת מס ואף להגשת כתב אישום.
לרשות המסים אין אמצעים ומשאבים להגיע לכולם ולגלות הכל, אך גם האפשרות "לישון בשקט" הינה בבחינת שיקול שאדם צריך לקחת בחשבון.
לפיכך, בכפוף לשיקולים שונים ולייעוץ משפטי מתאים עדיף בנסיבות מסוימות למחזיקי חברות זרות, מחזיקים בנכסים לא מדווחים בארץ או בחו"ל או בחשבונות בנק זרים, להקדים ולפנות לרשות המסים בבקשה להסדיר את הנושא מבלי להמתין שהרשות תגיע אליהם.
גילוי מרצון מאפשר לכל אזרח לפנות בבקשה מתאימה לרשות המסים, לתקן את הדיווחים שהוגשו ולדווח נתוני אמת ובכך להימנע מחקירה והגשת כתב אישום.
ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון על כל חשבון בנק מחוץ לישראל ולדווח על הכספים שלא נכללו בדיווחים השנתיים או בהצהרות ההון וכן לדווח על רווחי הון שלא דווחו, נכסים, ירושות וכיו"ב.
תנאי בסיסי הינו שהנישום יפנה לרשות המיסים בתום לב, בפניה כנה ומלאה שלא בעקבות חקירה או בדיקה.
לרשות המסים או לרשות שלטונית אחרת אין מידע קודם הקשור לגילוי מרצון, קרי, הנישום ימסור את כל המידע ויגלה מידע חדש שלא נמצא בידי רשות המסים.
ברשות המסים טרם החלה בדיקה במישור האזרחי של תיקים הקשורים לנישום.
לא ניתן לפנות בבקשה לגילוי מרצון מי שכבר נפתחה נגדו או נגד בן / בת הזוג, או נגד חברות הקשורות אליו – חקירה או בדיקה של רשות המסים או כל רשות שלטונית אחרת ; כספים שמקורם בעבירות ופעילות לא חוקית; המידע שמבקשים לחשוף כבר כלול בכתב תביעה או הגנה של אחר בבית דין או בבית משפט בישראל, או בכתב אישום בהליך פלילי ; המידע שמבקשים לחשוף כבר התפרסם באמצעי התקשורת.
במקרה בו רשות המיסים מסרבת ולא מאפשרת את הבקשה במסגרת נוהל גילוי מרצון, אזי רשות המיסים מנועה מלעשות שימוש במידע שהוגש במסגרת הבקשה לגילוי מרצון בהליך פלילי, למעט במקרים בהם רשות המסים תטען כי היה לה מידע קודם, כך למשל בשל חקירה שהחלה.
מקצועיותם ומומחיותם של רואי חשבון ויועצי מס אינה מוטלת בספק, אולם לעורכי הדין יש יתרון עצום ככל שהדברים נוגעים למידע ומסמכים שמועברים על ידי הנישום למייצג במסגרת הליך גילוי מרצון – החיסיון!
החיסיון שיש לעורכי הדין הינו חיסיון מוחלט, ותחולתו מתפרשת על ידיעות, אמרות ומסמכים שהוחלפו בין עו"ד לבין הלקוח שלו במסגרת הטיפול המשפטי.
גילוי מרצון בעידן הנוכחי
רשות המסים מנסה למצוא מקורות הכנסה נוספים אשר יגדילו את קופת המדינה וישיבו את הכספים הרבים שהוצאו על ידי המדינה בעקבות המצב הבטחוני השורר במדינת ישראל ויתכן כי יוספו תנאים שיעודדו הגשת בקשות גילוי מרצון.
וטיפל עד היום בבקשות גילוי מרצון בהיקפים כספיים ניכרים. עו"ד חמצני התגורר בעברו בשוויץ, שם עסק בפעילות ייחודית בתחום הרגולציה והלבנת הון במסגרת מוסד פיננסי בינלאומי ובעל היכרות אישית עם גורמים במערכת הבנקאית השוויצרית.
